לשכת המסחר תל אביב נ' אלרון מערכות משולבות בע"מ

פסק דין

1.תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני - מקצועי בהתאם להוראות סעיף 33ז' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 ותקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז – 1977 (להלן ובהתאמה – החוק, התקנות).

2.התובעת היא ארגון מעבידים יציג בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים.

3.התובעת חתמה על ההסכם הקיבוצי בענף היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות שהוראותיו הורחבו בצווי הרחבה שפורסמו בי"פ 2412, תשל"ה עמ' 1161 (13.2.78) ובי"פ 3539, תשמ"ח, עמ' 133 (7.3.88) (להלן- הצו).

4.הנתבעת היא חברה המפעילה עסק למכירת רמקולים ומקום מושבה בהרצליה.

5.המחלוקת בין הצדדים היא בשלושה נושאים: ראשית, האם הצו חל על הנתבעת מבחינת עיסוקה, היינו האם היא עוסקת בייבוא ואם יקבע שהיא עוסקת בקמעונות, האם הצו חל על תחום זה; שנית - האם רמקולים נכללים בצו ואם יש לראות בהם מכשיר אלקטרוני כפי שמפורט בנספח לצו; שלישית - האם הצו חל על הנתבעת מבחינה גאוגרפית.

6.הראיות שהוצגו היו דלות ומדובר בעדות אחת מטעם כל בעל דין. מטעם התובעת העיד מר ירון חתם, סמנכ"ל כספים בתובעת. מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר רוני נחשון.

7.על פי הדין, תחולתו של הסכום קיבוצי או צו הרחבה תקבע בהתאם לעיקר עיסוקו של בית העסק.

"שאלת תחולתו של צו הרחבה 'היא שאלה שבעובדה המשולבת בקביעה משפטית לגבי סיווג עסקו של המעביד (דב"ע נג/ 3-125 אלכס שרר - רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158, 160 מול האות ג')...

כמו כן כאשר קיים ספק אמיתי בעניין תחולתו של צו הרחבה, יש לבחון את מכלול העניין ולתת משקל גם לפעילות העיקרית במפעלו של המעביד (ר' דב"ע נב/ 4-6 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין ועבודות ציבוריות – חברת תריסי חן בע"מ, פד"ע כה 137, 141 מול האות ז'; דב"ע נג/ 3-125 הנ"ל בעמ' 161 מול האות ה')."

(ע"ע (ארצי) 18/99 אפרימי – עבד לעיל, 9.7.00).

8.למרות שלא היה חולק שהנתבעת עוסקת במסחר ברמקולים, לא הובאו ראיות משמעותיות בשאלה מהו עיקר עיסוקה.

9.התובעת לא הציגה ראיות בכל הנוגע לתחום עיסוקה של הנתבעת. על פי עדות נציגה, מר חתם, היא שאבה את המידע לגבי פעילותה של הנתבעת ממאגרי מידע כגון BDI ו –D&B (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 16-28). מדובר בעדות מפי השמועה שאין לייחס לה משקל, במיוחד בהליך זה, שבו התשתית העובדתית המרכזית הדרושה לשם הכרעה בשאלות המשפטיות, היא בשאלה במה עוסקת הנתבעת ומה עיקר פעילותה. מעבר לכך, לא התייצבו נציגים מטעם אותם אתרים ולא הובא כל הסבר מהיכן נשאב המידע המופיע באתרים אלה ועל בסיס אילו עובדות הוא נקבע.

זאת ועוד, מהעדויות עולה שהמידע שהוצג באותם אתרים אינו עדכני או מדויק. כך למשל, התובעת טענה שעל פי המידע המצוי בידה, לנתבעת שמונה עובדים (עמוד 5 לפרוטוקול שורה 21), בעוד שעל פי עדותו של מנהל הנתבעת, יש לה רק שלושה עובדים (עמוד 6, שורה 21).

10.לטענת התובעת, הנתבעת עוסקת בייבוא ושיווק רמקולים ופעילות זו נכנסת תחת הגדרת העיסוקים המפורטים בצו ההרחבה, מאחר שרמקולים מהווים מכשיר חשמלי. אפשרות נוספת לתחולת הצו היא על פי החומר ממנו הרמקולים עשויים – מתכת, פלסטיק או עץ. עוד נטען, שמאחר שהנתבעת גם נותנת שירות של תכנון מערכות רמקולים ללקוחותיה, היא נכללת תחת הענף "תכנון הנדסי ופרוייקטים".

11.למעשה, העדות היחידה שממנה ניתן להסיק מהי פעילותה של הנתבעת היא עדות מנהלה, מר נחשון. להלן הסברו של מנהל הנתבעת:

"ש.מה אתה עושה בדיוק?

ת.אני מוכר רמקולים.

(עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 28-29).

עוד הוסיף ותיאר את הפעילות בעסק (שם בשורות 22-24):